פומפיי
פומפיי. עיר רומית עתיקה שנשארה קפואה בזמן 2,000 שנה. אולי ״קפואה״ היא לא בדיוק המילה הנכונה, הרי העיר נחרבה תחת לבה רותחת שהגיעה לטמפ׳ של מעל 400 מעלות עקב התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה. ההתפרצות שרפה כל סימן חיים שנשאר בעיר מפותחת ומתורבתת של 20,000 תושבים. אבל בזכות התנאים המיוחדים האלה, השתמרה העיר כמעט בשלמותה, כאשר התגלתה מחדש בשנת 1748 תחת מטרים של אפר ואבק. היום, ניתן לסייר בעיר ולהגניב מבט מרהיב פנימה על החיים בפומפיי העתיקה, ללכת בין הרחובות הגדולים, עמוסים חנויות ובתי מלאכה, להיכנס להציץ בוילות והגנים של עשירי העיר, להתהלך בין בתי הבושת ובתי המשפט.
קצת היסטוריה
פומפיי נוסדה במאה השישית לפנה״ס והאוכלוסייה שלה היתה מעורבת. ניתן למצוא כתובות קיר בשפה האסטורקית, אבל השרידים של המקדש הגדול ובית הפולחן של אפולו הם אלמנטים יוונים דווקא. החורבות עזרו לארכיאולוגים לגלות רבות על העיר, נטען היום שאוכלוסיית העיר הייתה אמידה וכי פומפיי הייתה בשיאה במאה השנייה לפנה״ס. רבות מהוילות המפוארות ביותר שתראו בפומפיי מתוארכות למעשה לתקופה הזו. כ-מאה שנים לפני ההתפרצות העיר נכבשה סופית תחת הרומאים ובשלב הזה רבים מהתושבים המקוריים ברחו, הרומאים שינו את פני העיר לא רק מבחינה חברתית, הם גם תרמו לבנייתה והוסיפו מבנים גדולים כמו המרחצאות התרמיים שהרומאים כל כך ידועים בזכותם, אותם תוכלו לראות כבר כשתעמדו בתור לקניית הכרטיסים לכניסה לפומפיי.
חלק מגופות המקומיים שהשתמרו
תחת האפר של ההתפרצות
דוגמא לציור קיר מבית הבושת
המתאר אקטים מיניים
דוגמא לציור קיר מבית הבושת
המתאר אקטים מיניים
קצת הכוונה
את מיצג הגופות שהשתמרו תוכלו לראות באזור האדום, בחלקה מספר 16 תמצאו את Garden of the Fugitives, מיצג מזעזע של גופותיהם של 13 מתושבי העיר, ברגעיהם האחרונים לפני שנרמסו תחת ההתפרצות במהלך בריחתם. במהלך החפירות, ב1863, גילו כי צורת גופותיהם של התושבים נשתמרה בזכות האפר ושכפו פנימה לתוך החלל שנוצר לאחר שהעצמות התפוררו כך שהצליחו לשמור לא רק על תנוחת הגוף אלא גם הבעות הפנים וקפלי הבגדים.
מרבית המבנים הציבוריים המרשימים של העיר נמצאים בכניסה, קרוב למוזיאון. בינהם תראו את הפורום, שהיה האזור הציבורי המרכזי עם מבני הערייה ומקומות התכנסות, ובקרבתו הבזיליקה (ששימשה בין היתר כבית משפט וכמקום התכנסות של מועצת העיר) ואת מקדש אפולו.
את בית הבושת עם ציורי הקיר האירוטיים תוכלו למצוא בצידו המזרחי של הפורום. אפשר ממש לראות חללים קטנים מחולקים עם מיטות אבן וציורי קיר המתארים את מה שקורה בחדרים האלו. מדובר באחד מבתי הבושת העתיקים ביותר שנמצאו בעולם.
את שער הכניסה לעיר מהמאה ה-4 לפני הספירה תמצאו במקביל לחומת העיר בחלקה הדרומי ביותר, בין אזור האדום לזה הצהוב. בגבולות העיר נמצא גם בית הקברות, שכן איסור קבורת מתים בתוך גבולות העיר הביאה לבנייתו של הנקרופוליס, בית קברות עתיק מפואר ממנו נשאר שריד עומד מחדרי הקבורה בו קבריהם של שלושה מתושבי העיר.
וילה שהיתה שייכת לאליטה של העיר נמצאת באזור הצהוב, בחלקה מספר 1. עם גינה גדולה ומרהיבה, נחלי מים קטנים המובילים למזרקות ומפל. הגינה מובילה לשרידי הוילה הבנויה משלושה חלקים: חלק בו לנים בתקופת החורף, חלק לתקופת החום בקיץ וגינה פנימית. בעיטורי הקירות תוכלו לראות את ההערצה של תושבי הבית לתרבות המצרית בזכות דמותה של האלה isis בציורים ופסלים ברחבי הוילה.
האמפיתיאטרון וחדר הכושר הגדול נמצאים בקצה הדרום מזרחי של העיר צמוד אחד לשני (באזור הירוק, חלקות 5ו-6) האמיפתיאטרון של פומפיי הוא העתיק ביותר שהתגלה בעולם הרומי. נבנה בשנת 70 לפנה״ס, האמיפתיאטרון הכיל 20,000 צופים שהגיעו מהעיר ומערים שכנות (ולכן מיקומו בגבולות העיר). להקת פינק פלויד הופיעה באמפיתיאטרון ב-1972.
לינק להופעה של פינק פלויד: https://www.youtube.com/watch?v=cEfS98F89Ho
חדר הכושר הגדול נפתח לציבור ב2015 ובנוי בצורת מסדרון מרובע גדול במרכזו רחבה פתוחה, בו צעירי העיר היו באים להתעמל. מסדרונות חדר הכושר מציגים היום תערוכה של כלי בית שונים ואפילו סוליות סנדלים.
מן הספרות
עדות ספרותית מעניינת התרפצות נמצאה בשני מכתבים ששלח בחור צעיר להיסטוריון הרומי טקיטוס. הכותב, אז צעיר כבן 18, שהה בעיר מיסנום (Misenum), בצפון המפרץ. מכתביו הם העדות היחידה להתרחשויות, וכך הוא כתב:
(התרגום לעברית נלקח מתוך ויקיפדיה, שם המתרגם אינו ידוע לי)
״... האפר החל נופל על ראשינו, אם כי לא בכמות מרובה. הפניתי את מבטי לאחור. ערפל כהה בעקבותינו, מתפשט על הקרקע כמו ענן... ...הלילה ירד. האפלה הייתה מוחלטת, כמו בחדר שחלונותיו הוגפו. יכולת לשמוע את צווחות הנשים, את צרחות הילדים, את צעקות הגברים. חלקם קוראים לילדיהם, חלקם להוריהם, חלקן לבעליהן, מנסים לזהות זה את זה לפי הקולות. אחד מקונן על מר גורלו, אחר על גורל משפחתו; חלקם מבקשים את נפשם למות... חלקם נושאים כפותיהם (בתפילה) לאלים; רובם השתכנעו שהאלים אינם איתנו עכשיו, ושהלילה הנצחי הסופי... הגיע לעולם.״
וקצת טיפים
מים- בהרבה אתרים ימליצו לכם להצטייד בהרבה מים לביקור. אין צורך להיסחב ביותר מבקבוק מים אחד, אותו תוכלו למלא כל זמן שתרצו באחת מ42 המזרקות שתייה הפזורות ברחבי העיר.
כדאי לשריין לפחות חצי יום לביקור, ואני ממש ממליצה לקחת סיור או מדריך שיוכל להסביר ולהבהיר לכם לפחות חלק מהדברים שתראו. אם לא, אז דאגו לקחת אתכם את המפה שמחלקים בכניסה לאתר. באותה מידה בה אפשר למצוא שלטים אבל אני מעדיפה שלא תהיו חלק מאותם תיירים מבולבלים המחפשים את דרכם הנה והנה.
העיר מחולקת על ידי שני רחובות ראשיים: הרחוב החוצה את העיר מצפון לדרום הוא Via Stabina. במרכז העיר נמצא אזור הפורום, עם פסל הברונזה המפורסם במרכזו.
הדבר הכי חשוב הוא לשים לב לשעות ולתכנן את המסלול שלכם לפיו. הרבה מהחדרים בתוך העיר נסגרים בשעות אחה״צ ולא תינתן לכם האפשרות להיכנס. אם תרצו, תוכלו להשתמש באפליקציה של של האתר המציעה 4 מסלולים שונים, באורכים שונים, בהתאם לשעות הפתיחה.
עוד טיפים והמלצות יגיעו בהמשך ! עקבו באינסטגרם. השארו מעודכנים !
תודה שקראתם, השאירו תגובה למטה