דלתת המקונג 

​

לשוט בנהר המקונג היא חוויה נהדרת, תוכלו לעצור לבקר בכפרים שם יש חלקאות פורה עקב המים הנמוכים וכמובן בשווקים הצפים של הנהר וכמובן לעצור ולאכול פירות ים טריים. הנהר עצמו מתחלק לתעלות קטנות ונהרות. 

הדלתא של המקונג היא אזור הדרום המערבי של וייטנאם והיא מהווה את הגבול הקמבודי. בדלתא מייצרים יותר אורז מאשר כל שאר חלקי הארץ בזכות הפוריות המדהימה של אדמת הדלתא של המקונג למעשה, היא לא רק עצמאית מבחינת ייצור אורז אבל הדלתה היא גם היצואנית השנייה בגודלה אחרי תאילנד. האוכלוסייה היא מאוד חברותית שילוב טוב בין צפון וייטנאם וקמבודיה.

תוכלו לנסוע באופן עצמאי לדתת המקונג לשכור סירה משל עצמכם עם ״נהג״, אם תרצו מהשו יותר מאורגן אין סוכנות טיולים או מלון בסייגון שלא מציע סיורים לדלתת המקונג, ויש כל מיני אופציות זמינות החל מטיול של יום וכלה בטיול של שבוע.

אם תרצו להתארגן לבד לסיור, העיירה הקרובה ביותר היא my to. אוטובוסים סדירים אל my to יוצאים מתחנת האוטובוסים של צ'יון לון ב-סייגון והנסיעה נמשכת שעתיים.

סאפה

עוד שריד להשפעות הצרפתיות היא סאפה, עיירה צרפתית לשעבר, הנמצאת בצפון-מערב המדינה, קרובה לגבול עם סין. סאפה מוקפת הרים ועמקים נרחבים והייחודיות בה נובעת מסביבתה המלאה טרסות אורז המוצפות מים. בין ההרים שסביב סאפה נמצא גם הפאנסיפאן, ההר הגבוה ביותר בויאטנם (3,143 מטרים), אליו תוכלו להגיע בטרק. בהגעתכם לסאפה תשימו מיד לב לנשים המקומיות הלבושות בגדים צבעוניים שיציעו לכם אירוח בביתם או סיורים בשדות סביב שדות האורז. קחו אתכם פנס, נייר טואלט וקרם הגנה :)

אירוח ביתי בכפרים ליד סאפה או בדלתת המקונג

אני לא חושבת שניתן להתווכח על העובדה שמרבית הוויטנאמים לא נחמדים כל כך לתיירים מערביים. לא ניתן להאשים אותם, לאחר שנים של מלחמת ויטנאם וניסיונות קולוניזציה של הצרפתים, הויטנאמים לא מקבלים בפנים חמות כל מערבי המגיע למדינה שלהם.  בכפרים מסביב לערים הגודלות בווינטאם, לעומת זאת, חיים בני מיעוטים בקהילות גדולות וקטנות, שהם דווקא מסבירי פנים וישמחו לארח אתכם באירוח ביתי. הכנסת אורחים הייחודית והנפלאה כוללת בדרך כלל לינה, ארוחות והשתתפות באורח החיים המסורתי המקומי. קחו בחשבון שלרוב מדובר בשינה על הרצפה ואכילה ליד מדורה, אבל אין יותר כייף מזה !