סביליה, אנדלוסיה
סביליה, העיר הספרדית הנפלאה ביותר בחבל אנדלוסיה. האזור לא נקרא כך סתם, בספרדית משמעותו ללכת ברוגע, להתהלך (אנדה) בצ׳יל (לוסיה), לטייל בכייף. קלעו בול. הם לגמרי הבינו איפה הם ממוקמים ומה המטרות שלהם בחיים. סביליה היא עוד אחת מהערים האלו שאתם חייבים להרים את הראש ולהסתכל סביב. לפעמים היא ספרדית באופן נחרץ, לפעמים ערבית לגמרי ולפעמים היא נראית כמו תפאורה של סרט דיסני ישן.
חפשו חדר במרכז העיר העתיקה ובדקו את santa paula apartments או Sevilla 1920 suits
בסביליה יהיה לכם חם לא משנה מה התקופה של השנה, אבל היא שווה את זה, מבטיחה. והאמת, בזכות החום (או בגללו..) יש לסביליה יש קטע עם הצללה. אולי כי באמת יש שם שמש מפחידה וחום של 35 מעלות בצל, אבל בדים לבנים גדולים ממש פרושים בין הגגות בסמטאות העיר כדי לתת קצת צל להולכים והשבים. אם ממש תשימו לב, תוכלו לראות שלחלק מהדירות יש גם תריסים עבים מקש. התריסים האלו כבדים ממש וכך מגנים מפני החום, הם מגלגלים אותם למעלה בעזרת חבלים וכל הסיפור הזה פשוט יוצר אווירה של אלף לילה ולילה. העיר מלאה בדיטיילס כאלו כמו התריסים הכבדים. הקרמיקה של סביליה למשל מטריפה ונמצאת בכל מקום, גם במקומות שממש לא הייתם מצפים. רק תחפשו קצת ותופתעו לגלות כמה יופי ומחשבה יש בפרטים הקטנים האלו.
אי אפשר לדבר על סביליה ולא להזכיר את האלמנט הפולקלורי המרכזי שלה, הפלמנקו! הריקוד הגיע, לפי הסיפורים, עם הצוענים שהגיעו לסביליה במאה ה-15 ובמאה ה-19 סביליה כבר היתה מלאה בברי פלמנקו פופולריים. הביאנלה הדו-שנתית היא מסורת מטריפה של גאוות פלמנקו, כוחה של המורשת האנושית של הקהילה החיה בעיר. אם יוצא לכם לבקר במהלך התקופה הזו - מחכה לכם חוויה תרבותית שאין שנייה לה עם רקדנים ורקדניות מופיעים ברחובות ומקומיים ותיירים כאחד לבושים שמלות ותלבושות מסורתיות ממלאים את העיר. קיימות השערות רבות לגבי מקור השם פלמנקו. חלק טוענות כי מקור השם הוא במילה ההיספנו-ערבית "פֵלמֵנגוּ", שפירושה איכרים ללא אדמה, כלומר צוענים. אחרות טוענות כי מקור השם הוא במילה פלמינגו או במושג "פלֵמי", אדם שמקורו באזור פלנדרס בבלגיה. ספרד שלטה שנים רבות בפלנדרס, והמלך קרלוס (1500-1558), אשר נולד בעיר גנט (Gent), שב למדריד עם חצר מלוכה פלמי לחלוטין.
בדים לבנים גדולים פרושים מעל הבניניים בכדי להעניק קצת צל להולגים השבים ברחובות מרכז העיר
התריסים הכבדים מקש מגולגלים כלפי מעלה ושומרים על קור הבתים.
אז מה רואים?
לעיר הזו אין סוף. אני בדרך כלל מתחילה עם המקומות שהכי אהבתי אבל פה זה בלתי אפשרי, אז הרשימה היא ללא סדר מסוים, פשוט עופו על העיר הזו שהדבר הכי משעמם בה הוא הקתדרלה שלה. הא כן, ואפילו היא מרשימה - מדובר בקתדרלה הגדולה ביותר באירופה. אז בואו נתחיל?
קאסה דה פילאטוס הוא הארמון הראשון שהגענו אליו, והוא גם הכי פחות מתויר, לא ברור לי בדיוק למה, אולי מכיוון שהבית הזה לא במרכז העיר העתיקה, אבל בזכות זה הוא לא מפוצץ בתיירים. הארמון הזה ממש מייצג את הבנייה באנדלוסיה, עם כל השילובי הסגנונות והקרמיקה האלו (שהרבה יותר מוצלחים מאשר אלו שבאיטליה למשל).נבנה משילוב של סגנון ספרדי, רנסאנס איטלקי ואלמנטים ערביים. הבנייה הושלמה סוף סוף על ידי המרקיז הראשון מטריפה, שהגיע לסביליה לאחר ביקור בירושלים ב1519 וביקר בביתו של פונטיוס פילאטוס שהיה הנציב הרומי החמישי של פרובנצית יהודה תחת האימפריה הרומית לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.- ומכאן מקור השם קאסה דה פילטוס. מאז ש״הושלמה הבנייה״ עבר על המבנה עוד אינספור שינויים וחלק ממנו אף הוסב לבנייני מגורים בתקופה של מחסור בדיור. בעשרות השנים האחרונות נעשו מאמצים לשמר את המבנה והדקורציה שלו.
השמשיות של סביליה המודרניות הגיעו כתשובה האומנותית לחום של סביליה והן אלמנט מרכזי וסממן מוכר של העיר. מכאן הגיע גם הפרויקט המודרני של שמשיות הענק המפורסמות. השמשיות, ידועות בתור ״מטרופול פרסול״ והן ממבני העץ הגדולים בעולם. המבנה בעצם מחולק ל- 6 שמשיות/פטריות האלו (למבנה קוראים גם las setas de sevilla ופירוש המילה סטאס היא פטרייה). המבנה מכיל 5 מפלסים: במפלס הראשון נמצא המוזיאון וגישה למעליות שמובילות למפלס העליון שהוא התצפית על העיר. במפלס השני נמצא השוק ובשלישית מרפסת מוגבהת שיושבים בה מלא קבוצות צעירים מקומיים והמוני תיירים. השטח של הכיכר המרכזית הזו עבר כל כך הרבה שינויים, ב- 1990 במהלך תחילת הבנייה של חניון תת-קרקעי שמעליו כיכר פתוחה עם שוק של פירות וירקות, התגלו עתיקות רומיות ומוסלמיות, והעבודה הופסקה. היום ניתן לסייר בשרידים הרומיים במפלס התחתון של המבנה.
