רומא
רומא. עיר נצחית בת אלפי שנים, ההיסטוריה והתרבות של החברה המערבית כפי שאנו מכירים אותה היום. שרידיה של האימפריה הרומית נמצאים בפינות גלויות וחבויות ברחבי העיר, כמו מוזיאון. אין לי מילים לתאר את רומא. עיר מרתקת והזויה, מסקרנת ומסתורית, מוזרה ומיוחדת. הרבה פעמים נדמה שהיא נשארה כמה עשרות שנים (או מאות?) אחורה, אבל זה כל הקסם שלה!
אחרי יותר מארבע שנים בעיר הנצחית, הנה הפירוט שלי איך לכבוש את העיר בקלות ובכייף!
הפוסט מחולק לפי ימים – כך שבכל יום נטייל באזור אחר של רומא.
יהיו כאן סיפורים מההיסטוריה בת אלפי השנים של העיר, טיפים סודיים, מקומות הצילום האהובים עליי ועוד ועוד ועוד.
מצורף גם לינק למפת גוגל עם כל הסימונים למסעדות, מקומות מיוחדים וכמובן גם כל המידע שנמצא כאן!
מוזמנים לקבל עדכונים מדי פעם על ידי הרשמה לניוזלטר !
רומא
אז כל הדרכים מובילות לרומא?
בעיקרון תוכלו לראות את כל החלקים המעניינים של העיר בכמה ימים קצרים, אבל אם יש לכם זמן להתעכב גם שבוע לא יספיק לכם לראות את כל מה שיש לרומא להציע! כדי להבין קצת יותר טוב למה הכוונה, אסביר שמרכז רומא אכן מאד קטן ואפשר להספיק את כל העיר העתיקה אפילו ביום אחד זריז ויעיל במיוחד, אבל העיר עצמה גדולה פי 12 מגודלה של פריז, כמות המוזיאונים שלה לא נגמרת,
ואם יש לכם זמן וסקרנות - יש ה-מ-ו-ן מה לראות!
הפוסט יחולק באופן שנראה לי הכי נוח להבנה, בצורה הבאה:
1. העיר העתיקה - פונטנה די טרבי, הפנתאון, קמפו די פיורי, פיאצה נבונה
2. פיאצה ונציה, המדרגות הספרדיות, שדרת ויה דל קורסו (לשופינג), ופיאצה די פופולו + וילה בורגזה
3. שכונת מונטי הציורית, הקולוסיאום, הפורום הרומאי, צ׳ירקו מסימו
4. הגטו היהודי ושכונת טרסטברה הקסומה (מעבר לנהר כמובן גם בתרגום מילולי)
5. הותיקן, גשר ומבצר סנט אנגלו ושכונת פראטי
6. מקומות מחוץ למסלול התיירים + לינק למדריך טיולי יום מרומא
הפנתאון, פונטנה דה טרבי, קמפו די פיורי, פיאצה נבונה והעיר העתיקה בכלל
נתחיל בפנינה של העיר, הסיבה בגללה שווה להגיע לרומא - העיר העתיקה. פשוטו כמשמעו מוזיאון פתוח שייקח אתכם במסע חזרה בהיסטוריה עד 753 לפנה"ס. מלבד שיטוטים אינסופיים בסמטאות הכי יפות בעולם, הנה פירוט קצר על המקומות ששווה להגיע אליהם.
הפנתאון, מקדש רומאי עתיק ששוחזר 3 פעמים אבל פעיל מיום הקמתו. מושלם ומדויק במידותיו, הפנתאון מתוארך לתקופת שלטונו של אוגוסטוס (27 לפני הספירה). משמעות השם מיוונית עתיקה היא ״המשותף לכל האלים״ אך הכוונה המשתמעת מאחורי השם אינו ברור לחוקרים עד היום.
הפנתאון הוא מקום מנוחתו האחרון של הצייר המפורסם רפאל וגם של שני המלכים הראשונים של איטליה המאוחדת- עמנואל ויטוריו ובנו אומברטו שנקבר יחד עם אשתו - המלכה מרגריטה (שלכבוד יום הולדתה הומצאה הפיצה מרגריטה רוטב עגבניות, מוצרלה עלי הבזילקום - אדום לבן וירוק- כצבעי איטליה).
אם אתם רעבים ומחפשים מקום לאכול ליד הפנתאון נסו את Armando al Pantheon,
ואל תשכחו להציץ במפה מצורפת למעלה לעוד עשרות מסעדות ובתי קפה שווים בעיר.
אופציה אחרת להתחיל את הסיבוב בעיר העתיקה אם אתם ישנים מחוצה לה היא לרדת בתחנת המטרו ברבריני, משם ללכת בשדרת טריטון (Tritone) הרחבה לכיוון הפונטנה די טרבי. שדרת טריטון עצמה מלאה חנויות מקומיות ורשתות גדולות כמו Sephora ושווה לעצור בכלבו המפורסם Rinascente המלא מותגי אופנה מהגדולים בעולם. בכלבו כדאי לעלות גם לקומה העליונה שם ישנה תצפית מהממת על העיר וגם לרדת לקומת המרתף בה נמצאים שרידים של מערכת הובלת המים העתיקה של רומא, שעד היום היא זו המובילה מים לפונטנה די טרבי!
פונטנה די טרבי היא מהנופים האהובים ביותר ברומא ולא סתם! בניית המזרקה הסתיימה ב-1762 ומאז היא אחד המראות היפים ביותר בעיר. במרכז המזרקה נמצאת דמותו של אוקיינוס הטיטאן בתוך קונכיה.
ב-2013 חברת האופנה פנדי תרמה לשיפוץ המזרקה סכום בשווי של מעל ל-2 מיליון יורו .
המזרקה מאד מתוירת אבל לא סתם, קשה למצוא לה מתחרים. בוודאי תראו המוני אנשים זורקים מטבע למזרקה ומביעים משאלה. השמועה מספרת שנאספים מהמזרקה כל יום כ3,000 מטבעות אשר כולם נתרמים לעניי העיר.
בזוית מסוימת ניתן לצלם כך שלא נראים אנשים מאחור, אם אתם מתקשים - פשוט קומו נורא מוקדם ;)
קומו מוקדם (מאד) בבוקר ותוכלו להינות משיטוטים
ברחובות העתיקים של רומא כאילו העיר פונתה רק בשבילכם
פיאצה נבונה, גם היא מתוירת מאד, קסומה ומרגשת. במרכז הפיאצה נמצאת מזרקת ארבע הנהרות של ברניני שנבנתה בהוראת האפיפיור ב-1640 ומסמלת את ארבעת היבשות עליהן תכנן לשלוט הותיקן. למשל, בצד אחד נמצא הנילוס המיוצג על ידי עץ דקל ומסמל את יבשת אפריקה. האגדה מספרת כי הריב ההיסטורי בין ברניני לבורמיני (אדריכל הכנסייה ההיסטורית בפיאצה נבונה), הוא הסיבה לכך שברניני פיסל את דמויות המזרקה עם הידיים למעלה, כאילו מגנים על עצמם מפני התמוטטות הכנסיה או מסתירים את עינהם מפני הכיעור שלה.
מעניין לדעת שהפיאצה לא תמיד היתה מוקד עלייה לרגל לתיירים, ובשנות ה-60 אף שימשה כחניון פתוח למכוניות !
וקצת היסטוריה, פיאצה נבונה נבנתה על שרידים ארכיאולוגים, במקומה עמד בעת העתיקה אצטדיון של הקיסר דומיטיאנוס מהמאה הראשונה לספירה. אם תתקדמו קצת מעבר לפיאצה לכיוון הצפוני שלה, תגיעו לכניסה למוזיאון הממוקם מתחת לאדמה ומציג את השרידים העתיקים של האצטדיון - Stadio di Domiziano - Piazza Navona Underground
ממש מאחורי פיאצה נבונה, נמצאת הכנסייה של הקהילה הצרפתית בעיר - Chiesa di San Luigi dei Francesi שם נמצאים 3 מציוריו של האמן האיטלקי המפורסם (והנודע לשמצה) קארווג׳יו מתקופת הרנסאנס. תוכלו להתרשם בציוריו מסגנון האור וצל המאפיין אותו (המוכר באיטלקית כסגנון הקיארוסקורו Chiaroscuro).
קמפו דה פיורי, אחד השווקים העתיקים של רומא והיום כנראה המתויר ביותר מבינהם, נמצא בצד הדרומי של פיאצה נבונה. בכל ימות השבוע מלבד ראשון מתקיים במתחם שוק מזון גדול עם מוצרים איטלקים, תוצרת טרייה וכמובן פרחים. מסביב לשוק יש מסעדות וברים רבים, ושימו לב שהרחובות מסביב נקראים על שמם של מקצועות שונים, תזכורת למרכז הסחר החשוב שהיה השוק הזה ברומא.
קמפו דה פיורי היה גם מקום ההוצאה להורג של העיר, שם פושעים או מתנגדי הכנסייה נתלו או נשרפו למוות. למעשה, יש במרכז השוק פסל של המדען המוכר ג׳ורדנו ברונו אשר חלק על קביעות הכנסייה בנושאי היקום והחלל ובשל כך הוא עונה ונשרף על המוקד באמצע הכיכר (ברונו תמך במודל ההליוצנטרי בעקבות קופרניקוס). הפסל הוקם מאוחר יותר על ידי הבונים החופשיים.
לא רק מדענים נרצחו בשם הכנסייה, אלא גם רבנים וספרי תורה נשרפו בכיכר בזמן האינקווזיציה. אם תסתכלו ותחפשו טוב תוכלו למצוא לוחית זהב בין אבני המדרכה לזכר ספרי התורה שנשרפו במקום.
מה עוד שווה לראות באזור?
שני מקומות סודיים באזור, שמדריכי התיירים לא מציינים ובדרך כלל מגיעים אליהם רק במזל מקרי או בטעות הם המעבר הקסום Arco dei Banchi והגלריה הפתוחה Galleria Sciarra. הוסיפו לכם אותם למסלול, מבטיחה שלא תתאכזבו.
לארגו די טורה ארגנטינה (Largo di Torre Argentina), מקום הירצחו של יוליוס קיסר, נמצא גם הוא במרחק הליכה קצר, ממזרח לפיאצה נבונה וקמפו דה פיורי. בכיכר המרכזית הזו נמצאים שרידים של ארבעה מקדשים רומאנים רפובליקאים, שהעתיק מבינהם מתוארך למאה ה-3 לפני הספירה, ונמצאים באתר גם שרידי התיאטרון של פומפיוס.
הרומאים מאמינים כי יוליוס קיסר נרצח במרכז הכיכר הזו לאחר שנבגד על ידי הקרובים אליו ביותר (וכאן שייקספיר היה אומר ״הגם אתה בוטרוס?״).
היום הכיכר מהווה מקום מפלט לחתולי העיר עם מקלט קטן ומסודר של הערייה שדואג לחתולים הנטושים, אז אל תתפלאו לראות עשרות חתולים גודשים את השרידים העתיקים.
מה לגבי אוכל?
אם אתם מחפשים חוויה קולינרית תיירותית ומפורסמת באזור פיאצה נבונה וקמפו דה פיורי (מה לעשות, זו האמת, רב המסעדות בעיר העתיקה הן כאלו) עצרו ב Osteria da Fortunata וצפו ב״נונות״ (הסבתות) שעומדות ומכינות פסטה על אדן החלון במהלך היום או במסעדה היותר מקומית Luciano. לארוחת בוקר יוקרתית אך מפנקת בקרו בCoromandel ולקפה או קוקטייל נחמד בשעות הערב חפשו את Bar Del Fico ושימו לב לקבוצת הרומאים המבוגרים שישובים ומשחקים שחמט במרפסת בשעות הצהריים.
לקינוח בגלידריה הטובה ביותר בעיר לטעמי (ודווקא פחות מוכרת ופחות מתוירת) עצרו בGelateria Del Teatro.
לעוד מסעדות ובתי קפה, כנסו למפה המצורפת למעלה!
פיאצה די פופולו, מדרגות ספרדיות, וילה בורגזה ו-פיאצה ונציה
השער הראשי לפיאצה די פופולו עובר דרך הקשתות שבחומה העתיקה של רומא ישירות לתוך כיכר העם! מהכיכר המרכזית הזו יוצאים שלושה רחובות ראשיים - Via di Ripetta שהוא הקיצוני ביותר, מלא בתי מלאכה, חנויות מקומיות קטנות ומסעדות לתפארת, Via del Corso האמצעי והמוכר ביותר עם הרשתות הגדולות לשופינג מוצלח, והימני-Via del Babuino , הרחוב בו נמצאים כל מותגי העל ומוביל ישר למדרגות הספרדיות- Piazza Spagna ולמזרקת הסירה הטבועה.
בין שלושת הרחובות המרכזיים האלו נמצאים אינספור רחובות קטנים המקשרים בינהם. בכולם חנויות של מותגי אופנה, חנויות של הרשתות ההמוניות ומספר בוטיקים קטנים שהם פנינה אמיתית, מיקום נפלא לעשות בו סיבוב שופינג ברומא.
המדרגות הספרדיות והפיאצה בתחתיהן הן ככל הנראה אחד האתרים המוכרים ביותר ברומא ובטח אחד העשירים שבה. הפיאצה מלאה בחנויות של מותגי היוקרה עם חנויות דגל מרשימות. העתיקה בהן היא ככל הנראה של חנות פאר של חברת בולגרי משנת 1905. כל מוסדות האופנה הגדולים נמצאים בפיאצה ובסביבתה ולא תוכלו שלא לבהות בחלונות הראווה המושקעים במיוחד בתקופת חג המולד.
המדרגות עצמן נבנו בשנת 1723 ומטרתן היתה לקשר את העיר לשגרירות ספרד שנמצאה בגובה, ומכאן שמן.
בתחתית המדרגות נמצאת המזרקה Fontana della Barcaccia, שנבנתה בשנת 1627 על ידי אביו של ברניני. על פי האגדה, האפיפיור באותה תקופה ביקש להקים את המזרקה לאחר ששטפונות נהר הטברה גררו למקום סירה חצי טבועה.
יש במעלה המדרגות מוזיאון וילה מדיצ׳י (שהיה הדוכס הגדול של טוסקנה) בתוך האקדמיה הצרפתית ברומא. מסעדת Clobert נמצאת במעלה מדרגות לוליניות בקצה האחורי של המוזיאון. המסעדה באמת יפיפייה ויש לה בקצה חלון גדול שמשקיף על החלק הזה של העיר. האוכל נחמד אבל הנוף - זה כבר סיפור אחר.
פארק וילה בורגזה נמצא במעלה המדרגות הספרדיות וממש בתחילתו נמצאת מרפסת פתוחה המשקיפה ממש על פיאצה די פופולו, Terrazza del Pincio, עם נוף משגע של כל רומא. הפארק הענק, שהיה בעבר בידיים פרטיות וכיום פארק ציבורי, מלא באגמים, מוזיאונים, פינות חבויות ואינספור פסלים. מקומיים ותיירים ממלאים אותו בכל ימות השבוע ואפשר להתהלך בו שעות ועדיין לא לראות את כולו. בקצה הפארק נמצא גם המוזיאון לאמנות מודרנית (Galleria Nazionale d'Arte Moderna), שם תוכלו להתרשם מיצירות עכשוויות של אמנים מקומיים וגם מיצירות מפורסמות של פיקאסו, פולוק, קלימט, מונדריאן, מודיליאני ואפילו לראות את פורטרייט הגנן של ואן גוך ואת חבצלות המים של מונה.
מוזיאון גלריה בורגזה - ככל הנראה מהמוזיאונים המוכרים ביותר בעיר, הגלריה מציגה תערוכה מרשימה של יצירות אמנות מתוך האוסף הפרטי של משפחת בורגזה מהמאה ה-16, בינהן יצירות מוקדמות של קארווג׳יו, טיציאן, רפאל וברניני. היצירה המפורסמת ביותר היא זו של הפסל קאנובה - פסלה של פאולין, אחותו של נפוליאון בונפרטה (כן, הצרפתי הכובש), שנישאה לאחד מבני משפחת בורגזה.
בנוסף, שווה לעצור מול פסל דוד של ברניני מ-1624 המתאר את סצנת זריקת האבן של דוד לעבר גוליית, את פסל אונס פרספונה המתאר את סצנת המיתולוגיה הרומית של אונס פרספונה על ידי האל פולוטו, גם הוא של ברניני. כשרונו ויכולותיו של ברניני מומחשות היטב בפסל הזה, שימו לב לידיו של פלוטו האוחזות בבשרה של פרספונה, במה שנראה ממש גוף אדם חי. וכמובן, פסל אפולו ודפנה המתאר את הסצנה מהמיתולוגיה בו לאחר שאפולו רודף אחר דפנה בגלל תשוקתו אליה ודחייתה אותו, היא קוראת לאביה, אל הנהרות המיתולוגי, שיציל אותה ויהפוך אותה למשהו שאינו בהישג ידו של אפולו. אביה מציית לבקשתה והופך אותה לעץ הדפנה. ברניני פיסל את הפסל בדיוק ברגע שבו דפנה מתחילה את ההשינוי שלה, את המטמורפוזה, כאשר אצבעותיה ורגליה הופכות לעלים. לקריאה נוספת של סיפורי המיתולוגיה תוכלו לעיין בספר ״מטמפורפוזה״ של המשורר הרומאי אוביד מהמאה הראשונה לספירה.
פיאצה ונציה נמצאת בקצה שדרת ויה דל קורסו (הרחוב של השופינג שיוצא מפיאצה די פופולו) ולא רחוק מהפורום הרומאי העתיק ומהקולוסיאום.
על אף מיקומה המרכזי ותנועת הרכבים הכבדה אין רמזורים בכיכר ולעיתים תוכלו לראות שוטר מכווין את התנועה, ממש כמו בסצנת הפתיחה של ״לרומא באהבה״ של וודי אלן.
הארמון די שנוא בעיני המקומיים שקוראים לו ״עוגת קצפת״ בשל מראהו הלבן והגרנדיוזי. הוא נבנה עבור האפיפיורים במאה ה-15, ולאחר מכן בתקופה שרומא ו-ונציה הנסיכויות התחרו על השליטה באיטליה הארמון שימש כשגרירות של נסיכות ונציה (ומכאן השם).
כאשר מוסוליני עלה לשלטון הוא בחר את הארמון שישמש לו כביתו ברומא. במהלך התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה השתמש מוסוליני בכיכר כמקום אסיפה לעם ומשם הכריז את הודעות התנועה הפשיסטית.
זוהי גם אחת מנקודות התצפית האהובות עליי בעיר, אני ממליצה לעלות לקומה הגבוהה ביותר בארמון באמצעות המעלית השקופה. הנוף פשוט מדהים, 360 מעלות על הקולוסיאום, הפורום הרומאי, כיכרות רומא, בזליקת סן פייטרו (הותיקן) ועוד. והכי כייף זה שכמעט ואין תור אף פעם.
כשמסתכלים על פיאצה ונציה, לכו לצד השמאלי של הבניין ותראו את מתחם התערוכות בשם Palazzo delle Esposizioni בו מוצגות תערוכות נפלאות ומגניבות כמו אנדי וורהול, נעלי מונולו בלניק, פולוק וניו יורק, פיקאסו ועוד
גבעת הקפיטולין נמצאת ממש בצידה הימני של פיאצה ונציה, ומשקיפה על כל הפורום הרומאי העתיק.
גבעת הקפיטולין היתה המרכז השלטוני והחברתי של רומא העתיקה, מקום מושבו של המקדש הראשי לאלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה ביתו. אל המקדש היתה מגיעה כל שיירת ניצחון בעת חזרת החיילים לרומא מהקרבות ושם היו מתקבלים בצהלה מובילי המלחמה. מעניין לדעת שגבעת הקפיטול בוושינגטון נקראת על שם המרכז השלטוני הזה של בירת האימפריה הרומית.
מאוחר יותר, בתקופת הרנסאנס, מיכאלנג׳לו עיצב מחדש את הכיכר על הגבעה ובנה שלושה ארמונות מחוברים הנודעים בשם הקמפידוליו.
אל הכיכר מוביל גרם המדרגות המפורסם שתכנן מיכאלנג׳לו ונודע בשם ה-קורדונאטה.
המדרגות עוצבו כך שסוסים יוכלו לעלות בקלות במעלה הגבעה, בכדי שחלילה האצילים הרומאים לא יתאמצו מדי להגיע לאסיפות.
שניים משלושת הארמונות של הקמפידוליו מהווים היום את מוזיאוני הקפיטולוני, המוזיאון האהוב עליי ברומא, ולמרות שהוא פחות מוכר לדעתי הוא עצירת חובה לכל חובב היסטוריה ותרבות. האוסף המוצג במוזיאון כולל פסל מונומנטלי שמפורק לחתיכות של הקיסר קונסטנטינוס, פסל של הזאבה הקפיטולינית המניקה את מייסדי העיר רמוס ורומולוס לפי האגדה (וסמלה המוכר ביותר של העיר רומא עד היום), וציורים של קראווג׳יו, טיציאן ורבים נוספים.
המוזיאון מציג גם חדר המקרין את ההיסטוריה העתיקה של האימפריה על גבי לוחות אבן חרוטות בשמות הבכירים בשלטון, הסברים מפורטים על ההיסטוריה של האימפריה הרומית וכן את שאריות החומה העתיקה של המקדש שישב במקום המוזיאון בעת העתיקה.
אבל, הפנינה הגדולה ואולי אחד הסודות השמורים ביותר של העיר, הוא המרתף של המוזיאון, שם תיכנסו לעולם אחר, בין קשתות האבן העתיקות של גבעת הקפיטולין תגיעו לנקודת תצפית מהפנטת על כל הפורום הרומאי. תעמדו בדיוק איפה שניתן לדמיין את קיסרי רומא לפני אלפיים שנה יושבים בגאווה ומקבלים את פני החוזרים מהקרבות עם השלל ושירת הניצחון.
מה עוד יש לראות באזור?
Ara Pacis Augustae - המוזיאון של ארה פציס נמצא על גדות נהר הטברה, ומציג אנדרטה עתיקה, חלקה משוחזרת וחלקה מקורי - והיא מהשרידים העתיקים ביותר ברומא - משנת 9 לפני הספירה. המבנה ״ארה פציס״, בתרגום לעברית "מזבח השלום האוגוסטיני", הוא מזבח אשר הוקדש לאלה הרומית פאקס לרגל חזרתו של הקיסר אוגוסטוס ממסעותיו הצבאיים בגאליה (צרפת של היום) ובספרד . המויזאון לעיתים מארח גם תערוכות שונות ובדרך כלל מגניבות הקשורות לאופנה או קולנוע, שוה לבדוק מה מוצג בזמן השהות שלכם.
מאוזוליאום אוגוסטוס נמצא בצמוד למוזיאון, והוא מבנה קבורה מפואר שבנה הקיסר אוגוסטוס לו ולבני משפחתו בשנת 28 לספירה. המאוזוליאום נפתח מחדש לציבור ב-2021 והיום ניתן להיכנס לסייר בתוך המבנה, למרות שצפויים עוד שיפוצים רבים באזור.
האובליסק של Piazza Colonna, שנקרא גם עמוד מרקוס אורליוס, הוא מהאובליסקים המרשימים ביותר בעיר. מדובר בעמוד ניצחון רומי משנת 193 לספירה עם תבליט ספירלי, שנבנה לכבוד הקיסר מרקוס אורליוס בהוראת בנו. התבליט מתאר את קרבות הניצחון הרומאים על שבטים גרמאניים באותה תקופה.
פאלאצו קולונה (Palazzo Colonna) הוא אחד הארמונות הפרטיים העתיקים והגדולים ביותר ברומא, בנייתו החלה במאה הארבע עשרה על ידי משפחת קולונה, שעדיין מתגוררת שם (!) מאז, כבר כמעט שמונה מאות שנים. בגלל שהמשפחה עדיין חיה בארמון הזה, המקום סגור לציבור במהלך השבוע וניתן לבקר בגלריה המרשימה רק בימי שבת מ-9:00-13:00.
שכונת מונטי, הקולוסיאום, הפורום הרומאי, צ׳ירקו מסימו, גן הורדים וחור המנעול
שכונת מונטי, השכונה ה״היפסטרית״ של רומא, ללא ספק מתחרה על התואר השכונה המגניבה ביותר ברומא. הדרך הכי קלה להגיע אליה היא מתחנת המטרו Cavour מצד אחד או מהקולוסיאום מהגבול השני של השכונה. בין הרחובות הציורים ושקקי החיים כל הוים והלילה, נמצאות בעיקר חנויות יד שנייה שוות (נסו את Pifebo), חנויות קונספט (כמו חנות התקליטים הישנים Radiation Records) ומסעדות וברים באווירה קלילה.
בימי שבת מתקיים שוק מעצבים קטן בVia Leonina. משם תוכלו להגיע ברגל בקלות לקולסיאום דרך רחוב Via Degli Annibaldi.
מה עוד לראות בשכונה?
במהלך השיטוטים שלכם ברחוב עצרו ברחוב Via Baccina לנוף מטריף על הפורום של אוגוסטוס (חלק מהפורום הרומי העתיק)
בכנסייה הגדולה Basilica di San Pietro in Vincoli תוכלו להיכנס בחינם לראות את פסל משה של מיכאלנג׳לו, מעניין לגלות שמיכאלנג׳לו פיסל את משה עם קרניים. אחת הסברות היא שזה המקור לשמועה המעצבנת שליהודים יש קרניים. אבל למה פיסל מיכאלנג׳לו את משה כך? חוקרים מסוימים טוענים שמדובר בשיבוש בתרגום של התנ״ך מעברית ללטינית בימי הביניים.
בספר שמות פרק לד פסוק כט נאמר ״ וַיְהִי, בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד-מֹשֶׁה, בְּרִדְתּוֹ מִן-הָהָר; וּמֹשֶׁה לֹא-יָדַע, כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו--בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ.״
התרגום הלטינית (או לפי הסברה לפחות אחד התרגומים המקוריים) שיבש את המילה קרן (אור) לקרן (של חיה).
Mercati Di Traiano, שרידי שוק טראיאנוס, הוא מוזיאון ארכיאולוגי, מתחם גדול של חורבות, בגבולה של השכונה, בקצה הנגדי לקולוסיאום. המבנים ששרדו מתוך השוק הם למעשה מרכז הקניות הוותיק ביותר בעולם. תוכלו לראות שרידים של דוכנים, רצפות שיש עתיקות ושאריות של ספרייה. התמונה למטה היא הנוףף הנשקף מתוך מוזיאון שוק טראיאנוס לעבר פיאצה ונציה והפורום הרומי העתיק.
איפה לאכול בשכונה?
לארוחת צהריים קלילה ומפנקת נסו את מסעדת Urbana 47 המעוצבת, לאורחת ערב קלאסית ומשביעה הזמינו מקום במסעדה המקומית Trattoria Monti ואם בא לכם לצאת בערב לשתות קוקטייל ולנשנש אל תפספסו את Black market Hall. מחפשים עוד המלצות? הציצו במפת גוגל בתחילת הפוסט.
איך שותים מים במזרקות (אם אין לכם בקבוק למלא איתכם)
הנוף מרחוב Via Baccina בשכונת מונטי
הקולוסיאום ברומא נבנה בשנת 70 לספירה לערך, כמעט בן 2000 והאמפיתיאטרון הגדול ביותר בכל האימפריה הרומית העתיקה. הוא שימש מתחם למשחקי זירה עליהם השקיפו כ -50,000 רומאים. מיותר לציין שהקולויסאום היה פעם מרשים עוד יותר, עם פסלים בכל אחת מהקשתות בשתי הקומות העליונות ודגלים מתנופיים בגאווה מהמתחם. לרוב המתמודדים באמפיתיאטרון היו לרוב הגלדיאטורים היו שווי מלחמה, עבדים שנידונו לכך על פשעים שבצעו או תושבים רגילים בעלי משאלת מוות שהתדנבו בתשלום, ולעיתים אף נשים גלדיאטוריות. הלוחמים עמדו אחד מול השני, לעיתים מול חיות פרא שהובאו במיוחד מכל קצוות תבל, ושעשעו את תושבי האימפריה. הביטוי המוכר ״לחם ושעשועים״ היה מעין אסטרטגיה פוליטית של קיסרי האימפריה לדאוג לרווחתם הכלכלית ולשעשוע של התושבים בזמנם הפנוי כדי למנוע התמרדות כנגד הקיסר. יובאנליס, משורר וסאטריקן רומי מתקופת הקיסר אוגוסטוס, טבע את הביטוי כאשר ראה את זירת הגלדיאטורים כסמל להידרדרות המוסר של האימפריה.
אם הזמן דוחק בכם, אני הייתי מוותרת על כניסה לתוך הקלוסיאום ומסתפקת בסיבוב של 360 מעלות מסיבוב. תוכלו לראות את תקופות הבנייה והשחזורים השונים שנעשו במהלך אלפיים שנה לפי מראה האבנים השונות כל כך בחלקים מסוימים של המונומנט.
במהלך ההליכה שלכם סביב הקולוסיאום תשימו לב בקלות לקיר תומך שנראה שונה מכל שאר המבנה, מעניין להבין שהקולויאום בנוי משני מעגלים - חיצוני ופנימי. החומה החיצונית סבלה מנזק רב במהלך השנים וחלקים שלמים ממנה נהרסו ברעידת אדמה. שארית החזית הנוכחית של הקולוסיאום היא למעשה החומה הפנימית המקורית. אם מתעמקים טוב אפשר לראות ממש איך החומה החיצונית מתפוררת וכמעט מתפרקת ונופולת, חומת הלבנים המשולשת נוספה בתחילת המאה ה-19 כדי למנוע התמוטטות מלאה של החומה החיצונית של הפלא האדריכלי הזה.
עוד דבר ששווה לשים לב אליו במהלך הסיבוב הרגלי שלכם הוא המספרים (הרומיים) החרוטים מעל כל אחת מהקשתות התחתונות. מדובר למעשה במספר הכניסה לאמפיתיאטרון. דמיינו שבדיוק כמו שהיום אתם מקבלים מספר שעה לכניסה לאצטדיון כדרוגל, ככה תושבי האימפריה הרומית שהיו באים לצפות במשחקי הזירה קיבלו מספר יציע לשבת בו בעת קניית כרטיס הכניסה, וזאת בהתאם למעמד הסוציאלי שלהם.
אם בכל זאת תכנסו לתוך הקולוסיאום, תוכלו לראות שחזור ממש חדש, משנת 2020, של רצפת האמפיתיאטרון, ומתחתיה אפשר לרדת למבוך החדרים והמסדרונות שהיו מתחת לרצפה – היכן ששהו הגלדיאטורים, העבדים ובעלי חיים שהמתינו עד לכניסתם להילחם על חייהם.
הפורום הרומי, לדעתי, הוא הרבה יותר מרתק מהקולוסיאום, אולי לא מבחינה חזותית אבל כן עם הרבה יותר סיפורים לספר. בית המקדש של יוליוס קיסר, בתים ומרחצאות, בית סנאט ועוד הרבה. לשוטט בפורום הרומי ולהרגיש ברחובות רומא העתיקה, המרכז הכלכלי, המסחרי והתרבותי של האימפריה.
בפורום תוכלו לראות גם את שער טיטוס שנבנה לאות נצחון על מרד היהודים בשנת 70 לספירה. בשער טיטוס יש פיסול של שיירת חיילים רומאים חוזרים מירושלים לאחר שבזזו את העיר ולקחו את המנורה. יהודי רומא נהגו שלא לעבור תחת שער טיטוס. ביום הכרזת המדינה יהודי רומא צעדו מתחת לשער בפעם הראשונה, אבל בכיוון ההפוך מצעדת הנצחון של טיטוס, מהפורום הרומאי דרומה, לכיוון ארץ ישראל. סמל המדינה, מנורת שבעת הכנים, עוצבה ב-1949 כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס.
אני ממליצה להיכנס לפורום הרומאי ולראות את שער טיטוס ,
יש כניסה ממיקום ספציפי שאין משם ממש תור
נקודת הצילום הטובה ביותר של הקולוסיאום (לדעתי).
המיקום מוגבה , מה שמאפשר תצפית מדהימה על הקולוסיאום
ובעיקר מאפשר להצטלם בלי שיראו את אלפי התיירים 🙌🏻
בהמשך היום,
המשיכו לצ'ירקו מאסימו, באיטלקית Circo Massimo
מתחם פתוח ורחב אשר שימש ברומא העתיקה למירוצי מרכבות וסוסים לבידור ההמונים.
היום המקום משמש כפארק ציבורי, לעיתים מתקיימים בו קונצרטים (הרולינג סטונז הופיעו שם בעבר), ואירועים מיוחדים בחגים איטלקיים.
צ׳ירקו מאסימו צופה על מרחצאות קלקטה. מדובר באמת באחד המבנים הגדולים והמרתקים ביותר של רומא העתיקה.
ל-360 על שרידי המרחצאות:
https://www.italyguides.it/…/ancient-rome/baths-of-caracalla
משם המשיכו לגן התפוזים ולכל מה שסביבו - חור המנעול+ גן הורדים + הגן הצמוד לגן התפוזים.
גן הורדים פורח (ופתוח) בחודשי הקיץ. הגן נפתח ב-1931 ויש בו היום מעל ל-1100 סוגים של ורדים הגדלים שם, להנאת הציבור. הגן משקיף על צ׳ירקו מאסימו ועל גבעת פלטין והמרחצאות הענקיים והמרשימים של ספטימיוס סוורוס (Baths of Caracalla)נמצא גם במרחק הליכה אל "חור המפתח" המפורסם של רומא.
לגן הורדים יש גם היסטוריה יהודית ששווה לספר עליה:
בגן אפשר לראות פסלים של עשרת המצוות, וממבט על ניתן לראות ששבילי הורדים עוצבו כסמל המנורה היהודי. זה למעשה מעין אנדרטה מפני שבמהלך שנים רבות (1645-1934) המקום היה בית הקברות יהודי (הגן קרוב גם לגטו היהודי הרומי). הגן נקרא פעם "Ortaccio degli ebrei" (גן השוק המכוער של היהודים).
אסור להתיישב על המדשאות לפיקניק אבל אפשר ללכת עליהן כדי להתפעל מהפרחים.
גן התפוזים הוא אחד הפארקים הרומנטיים ברומא, מלא עצי תפוזים ונוף לא ייאמן של גגות רומא ובמיוחד של בזיליקת סן פייטרו. המקום הזה מיד יגרום לכם לחייך! עצרו בפיאצה דיי קבליירי די מלטה (Piazza dei Cavalieri di Malta) כדי להציץ בחור המנעול וליהנות מהנוף של הבזיליקה הממוסגרת על ידי שתי שורות של עצי הגן (לא בטוח אם זה שווה את ההמתנה אם התור ארוך מדי).
כשאתם מביטים דרך החור זכרו שאתם צופים על שלוש מדינות : איטליה, מדינת הותיקן ושטח שגרירות מלטה.
אם ראיתם את סרטו של פליני "לילות כביריה", כנראה תזהו משם את גן התפוזים. רק כמה דקות הליכה אחרי גן התפוזים לכיוון הגבעה, מצאנו גן נוסף יפיפייה עוד יותר, עם פחות אנשים ונוף משגע ! מיד לאחר מכן נמצאת כנסייה עוצרת נשימה, הרימו את המבט למעלה.
גן התפוזים
הכנסייה הצמודה
הגטו היהודי, נהר הטברה (הטייבר) ושכונת הטרסטברה
הגטו היהודי נראה מוזר בעייני. קודם כל העובדה שעדיין קוראים לו כך, גם בפי מקומיים. הדבר השני המוזר זה העובדה שאת מצבות הזהב הקטנות לזכר קורבנות השואה הטביעו בין אבני המדרכות. כולם דורכים עליהם, לא מסתכלים למטה וכמובן שלא מבינים את המשמעות.
אחרי שזה נאמר, בגטו תמצאו אווירה באמת אחרת, חייכנית וטובה. שרידים של רומא העתיקה עדיין פזורים שם ומתאפשרת הכניסה לקהל הרחב.
רוב המסעדות בגטו כשרות וכתובות בעברית אבל זה לא אומר בהכרח שאי אפשר למצוא בהן אוכל מעולה. למען האמת, הגטו היהודי הוא המקום לאכול בו את אחד המאכלים הכי טובים שיש לרומא להציע והוא הארטישוק היהודי. מדובר בארטישוק מטוגן שאוכלים את כולו (כולל העלים והגבעול), טעים בטירוף.
המקור לסגנון הבישול של המנה מגיע מהמסורת היהודית-רומית העתיקה, המסורת הקולינרית של הגטו ברומא.
היהודים הראשונים ברומא הגיעו מארץ ישראל בשנת 160 לפנה"ס והיוו את מקור הקהילה היהודית הראשונה של אירופה. המכבים החליטו לנסוע כשגרירים לרומא כדי לבקש הגנה נגד המלך הסורי אנטיוכוס .
הגטו הוקם בשנת 1555 אחרי אינקוויזיציה, פוגרומים, חוקים מפלים ורדיפות, והחיים בגטו במאות ה -16 וה -17 היו בתנאי עוני קיצוניים.
בגטו תוכלו לראות את בית הכנסת הגדול של רומא, שנבנה לאחר איחוד איטליה בשנת 1870, כאשר ניתנה ליהודים אזרחות איטלקית. בית הכנסת הוא המבנה היחיד בעיר שהכיפה שלו מרובעת ולא עגולה.
ב-1888 נהרסו חומו הגטו אך בהמשך שימש שוב כנקודת כינוס למחנות הריכוז.
אחד המראות הכי מרשימים בגטו היא אכסדרת אוקטביה (Portico di Ottavia) ממש בכניסה לשכונה. האכסדרה נבנתה בשנת 27 לפני הספירה במטרה להנציח את זכרה של אחותו של הקיסר אוגוסטוס (הקיסר הראשון לאחר יוליוס קיסר).
משם תוכלו לרדת לעתיקות ולהתרשם מה״קולוסיאום היהודי הקטן״, תיאטרון עתיק אשר בנוי בצורה דומה לקולוסיאום, משנת 13 לפנה״ס. המבנה המרשים נקרא תיאטרון מרצ׳לו על שם אחיינו של אוגוסטוס. חפשו את האורות מהחלונות בקומות העליונות שהן היום דירות מפוארות התפוסות על ידי כמה מן המשפחות היהודיות העתיקות בעיר.
באזור הגטו תמצאו גם את המוזיאון היהודי של רומא ואת פסל האמת - La Bocca della Verità.
לשכונת טרסטברה תגיעו מהגטו דרך גשר Ponte Sisto. הגשר מוביל ישר לכיכר יפיפייה Piazza Trilussa בכניסה של טרסטברה והרחובות היוצאים ממנה עוד יותר יפים. השכונה קסומה, עם כל החנויות הקטנות ובתי הקפה המגניבים, ככל הנראה השכונה האהובה ביותר ברומא.
תוכלו להתפעל מהחזית המרהיבה של הבזיליקה של סנט מרי בטרסטוורה, ולאחר מכן לטייל ברחובות מתפתלים שקטים עד שתגיעו לאיסולה טיברינה, האי על הטיבר. מקדש לאסקולפיוס, אל הרפואה היווני, עמד פעם על האי. יש כבר כנסייה ובית חולים על האי מלפני מאות שנים.
אם תרדו לאי עצמו ותלכו עד הקצה שלו, תוכלו להגיע לתצפית על ה״גשר השבור״ (Ponte Rotto) או בשמו האמיתי - Ponte Emilio. מדובר בגשר העתיק ביותר בעיר (הגשר נבנה תחילה בעץ ואחכ נבנה מחדש באבן כבר במאה השנייה לפנה"ס).
במהלך הקיץ, גדותיו הרחבים של הנהר מארחים פסטיבלים, מסעדות, דוכני אלכוהול ועוד.
אם אתם כבר מסתובבים באזור פונטה סיסטו שימו לב לציורי הקיר הענקיים על חומות נהר הטיבר (לפחות 10 מטר בגובה). הוא נוצר על ידי האמן הדרום אפריקאי ויליאם קנטרידג '. האומן הגיע לרומא לנקות את החומות ובמהלך ה״נקיונות״ השאיר חלקים מסוימים מלוכלכים וכך יצר 550 מטר של סצנות שונות מהיסטוריה וממיתוסים של רומא העתיקה.
יצירת האומנות המגניבה הזו תישאר על חומות הנהר עד שהקירות יחזרו למצבם הטבעי במהלך השנים הקרובות! עוד דוגמא למוזאון הפתוח הענקי שהיא רומא.
בגבול טרסטברה נמצא גם שוק הפשפשים המפורסם פורטה פורטזה (Porta Portese) אבל אם להיות כנה, מדובר היום בשוק שרובו דוכני מזכרות לתיירים ויש שווקים ה-ר-ב-ה יותר שווים ברומא לפשפש בהם אם אתם אוהבים בגדים, כלי בית, ספרים ורהיטים יד שנייה. חפשו בין היתר את רשת החנויות Mercatinousato
ואת שוק Borghetto Flaminio Market (שניהם נמצאים במפה המצורפת לבלוג למעלה)
הותיקן, גשר סנט אנגלו ושכונת פראטי
על מדינת הותיקן והמוזיאון אפשר לכתוב פוסט שלם. בגדול, מוזאוני הותיקן הן המקבילה האיטלקית למוזאוני הלובר בפריז. תערוכות קבועות של רומא העתיקה, מצרים העתיקה (בזזו כל כך הרבה יצירות אומנות ופריטי היסטוריה מהמצרים שזה אפילו די עצוב), ותערוכות משתנות. שווה להזמין כרטיס באינטרנט לפי שעה ולהיכנס מבלי להמתין בתור.
בסוף הביקור במוזיאון תוכלו להיכנס לקפלה הסיסטינית ולהתרשם מהתקרות המטריפות של מיכאלנג׳לו שצייר בין השנים 1508-1512–
בינהם ציור בריאת האדם, החלק המוכר ביותר של התקרה.
נחמד גם ללכת לגשר סנטאנגלו (Ponte Sant'Angelo ) הוא ממש מרשים ולעתים מופיעים שם אמני רחוב.
הגשר נבנה בערך בשנת 134 לספירה ולאורכו מוצבים פסלי מלאכים המסמלים תקופות שונות בחיי ישו. בעבר, הטירה שימשה כבית סוהר וגופות של פושעים אשר נידונו למוות נתלו לאורך הגשר כאזהרה.
צמוד לותיקן נמאת שכונת פראטי. שכונה עשירה עם שדרה רחבה של חנויות ובתי קפה (Via Cola di Rienzo). צמוד לנהר נמצא בית המשפט העליון והמרשים.
עוד טיפים והמלצות יגיעו בהמשך ! עקבו באינסטגרם. השארו מעודכנים !
תודה שקראתם, השאירו תגובה למטה
מחוץ למסלול התיירים
סיור פרטי אחר אמנות רחוב
רוצים לטייל ברחבי רומא בסיור אישי בעקבות אומנות רחוב? כנסו למפה הרשמית !
שכונות אוסטיאנסה, טסטצ׳יו והפירמידה
רובה של אומנות הרחוב ברומא נמצאת בשכונת אוסטיאנסה ההיפסטרית (ostiense), שם תמצאו גם ברים רבים ומסעדות בואווירה צעירה וקלילה.
שכונת טסטצ׳יו (Testaccio) מפורסמת בעיקר בזכות שוק האוכל שלה, שאם אתם מגיעים אליו נסו כריך קציצות אצל מלך הסנדוויצים של השוק - Mordi e Vai. מלבד שוק האוכל, נמצאות בשכונה מספר מסעדות מפורסמות ומצוינות (כמו Osteria degli Amici או מאפיית Marigold Roma), בדקו עוד במפה!
בין השכונות נמצאת גם הפירמידה המפורסמת של רומא, פירמידת קסטיוס (Piramide di Caio Cestio). הפירמידה בת אלפיים שנה, מהמאה הראשונה לפני הספירה, והיא חלק מהחומה המקיפה את רומא ובזכות כך השתמרה עד ימינו. אם תסגרו סיור מודרך מראש תוכלו להיכנס לבקר בתוך הפירמידה.
פארק ה-אקוודוקטים (אמות המים) ו-ויה אפיה העתיקה
אז כל הדרכים באמת הובילו כולן לרומא,
הדרך העתיקה ביותר שהגיעה נקריאת ויה אפיה ענתיקה (via apia antica) ואפשר עד היום להתהלך בה לצד אקוודוקטים בני 2,300 שנים !
איך אימפריה מתבססת בעיר בירה שאין לה יציאה לים? או נמל פעיל? מהנדסי האימפריה הרומית היו אחת הסיבות המרכזיות להצלחתה. ההבנה שלהם את חוקי הפיסיקה, לפיהם אם יזרימו מים בין שני קצוות באותו הגובה - המים יגיעו לקצה השני - הביאה להתפתחות של מערכות הזרמת מים בכל רחבי האימפריה (כולל בצרפת ובקיסריה שלנו). ברומא לבדה עד המאה השנייה לספירה כבר נבנו כ-עשרה אקוודוקטים.
אמת המים הזו בתמונה נקראית קלאודיה על שם הקיסר קליגולה שהורה על בנייתה, והיא הייתה אחת מארבע אמות המים הראשיות של העיר. האווקודקט ארך כ-70 ק״מ לתוך העיר העתיקה של רומא, עם קשתות בגובה 30 מטר, משנת 57 *לפני* הספירה.
לרוב האקוודוקט (אמת המים) היה מוגבה באמצעות קשתות (ולא חומה) כדי לחסוך בכח אדם, בזמן ובחומרים.
אפשר להשכיר אופניים בכניסה לפארק האווקדוקט, 3 יורו לשעה, יש גם חשמלי לעצלנים שבינינו, אבל בשביל מה... אם בני אדם הצליחו לבנות את הדברים האלו בלי טכנולוגיה - אנחנו יכולים לרכב על אופניים בלי חשמל.
פארק וילה דוריה פמפילי
פארק ווילה דוריה פמפילי היא וילה מהמאה השבע-עשרה, פעם בבעלות פרטית כולה כולל הגנים, והיום למעשה הפארק הציבורי המעוצב הגדול ביותר ברומא.
אפשר להסתובב בפארק בין הגינות רחבות הידיים, החממות העתיקות ואפילו הבריכות והמזרקות הישנות שעצבו פעם את הגנים הפרטיים האלו. לוילה עצמה לא ניתן להיכנס אבל אפשר לצפות על הגנים הצמודים לה. אופציה נחמדה היא בית קפה מקסים מציע לכם סלסלת פיקניק לבחירתכם.
הפורום האיטלקי
לא, לא מדובר בפורום הרומאי העתיק והמוכר, אלא במתחם ספורט ענק מתקופת מוסוליני שעדיין פעיל לחלוטין ועדיין מלא בסממנים פשיסטים.
מדובר בעצם בקומפלקס ספורט פשיסטי איטלקי המכיל בתוכו את אצטדיון מרמי (Stadio dei Marmi) הפתוח, ככל הנראה האתר המרשים ביותר במתחם עם 60 פסלי שיש ענקיים של ספורטאים. פסלים אלו היו תעמולה פאשיסטית לכל דבר ועניין, הפסלים מייצגים גברים חסונים, עירומים, עומדים בתנוחות קשוחות, ובמקרה זה נושאים מחבטים, כדורים ומה לא. מלבדם תוכלו לראות גם את אובליסק מוסוליני המשופץ הנישא לגובה מרשים ושוקל כ-300 טון. גם את הסמלים הפשיסטיים ושמו של מוסוליני בפסיפסים תוכלו לראות עד היום.
